נמצא שיש דמיון בין התנהגות והרגלים של ספורטאי עילית ואנשי קריירה מצליחים.

מכאן נטמע המושג ״אתלט ארגוני״.

כנשים בעלות עסק עצמאי או קריירה בארגון, שרוצות להגשים את עצמנו ולהתפתח ולצמוח בעשייה שלנו,
אנחנו נדרשות להיות זמינות ופעילות לאורך שעות רבות.
תוך כדי ניהול העסק או הקריירה אנחנו גם מנהלות חיים אישיים תוך כדי השאיפה לאיזון לחץ בכל תחום.
זה לא קל ולא פשוט ודורש המון מכל אחת מאיתנו.

כל זה דורש אנרגיה.

איך אנחנו, בעלות העסק/קריירה, יכולות ללמוד מספורטאיות העילית ולהכניס לחיים שלנו כלים וכישורים כדי להיות במיטבנו?

מה ההבדל בין ספורטאיות עילית ובעלת עסק/קריירה מצליחה?

ספוטאיות עילית

• מתאמנות 90% מהזמן ומתחרות 10% מהזמן
• יש להן משמעת חזקה ודואגות לוודא שהן מתדלקות את הגוף שלהן נכון ועושות ספורט באופן קבוע
• צמודות לשגרת מנוחה ושינה נוקשה ובודקות כל הזמן שהן במיינדסט הנכון
• יש 4-5 חודשים בשנה שהן לא בעונת התחרויות ורק באימונים או מנוחה
• תקופת הקריירה שלהן נעה בין 5-10 שנים

נשים קרייריסיטות ובעלות עסק

• 90% מהזמן מושקע בביצוע העבודה, 10% מהזמן מושקע בלמידה והתפתחות
• עובדות שעות ארוכות בתפקידים תובעניים ומלאי סטרס
• בד״כ מקריבות את המנוחה והתזונה שלהן בגלל חוסר זמן
• יכולות לקחת חופשה רק מספר שבועות בשנה (אם הן באמת לוקחות חופש) אבל מסוגלות לבדוק אימיילים ולקבל שיחות טלפון תוך כדי החופשה
• צפויות לעבוד 40-50 שנה בלי הפסקה משמעותית (לא מדובר על הפסקה של מספר שבועות לחופשה, אלא הפסקה לגמרי לאורך זמן)

את יכולה להגיד לי ״אבל אני לא ספורטאית״ אז מה הקשר?

נכון, את ואני לא ספורטאיות, אבל יש לנו רצון להגשים את עצמנו, ללכת אחרי הלב ולהתפתח ולצמוח במה שמרגש אותנו.

כל זה דורש אנרגיה. ולכן בדיוק כמו שספורטאית יודעת שאם היא לא תטפל בעצמה ותחזק את עצמה, היא לא תצליח להגיע להשגים שהיא רוצה להגיע, כך גם אנחנו.

את צריכה אנרגיה כדי ללכת אחרי הלב.

איך אנחנו, בעלות העסק/קריירה, יכולות ללמוד מספורטאיות העילית ולהכניס לחיים שלנו כלים וכישורים כדי להיות במיטבנו?

הדבר היחידי שאין אפשרות לשלוט בו בסביבת העבודה שלנו הוא הזמן. הזמן הוא קבוע ויש רק כמות מוגבלת של שעות במהלך השבוע בהן אנחנו רוצות לבצע את העבודה שלנו, לנהל את החיים האישיים שלנו, ולטפל בעצמנו.

הדבר שכן יש לנו שליטה עליו זו האנרגיה שלנו. האנרגיה הזמינה שיש לנו כדי לבצע את כל מה שבחרנו לעשות.

האנרגיה הדרושה כדי לנהל 40 או יותר שעות עבודה בשבוע היא לא רק אנרגיה פיזית אלא גם רגשית, מנטאלית ורוחנית.

ניהול 4 התחומים האלו יעזור לנו לייצר ביצועים של אתלטית ארגונית/עסקית.

אנרגיה פיזית – לחזק את הגוף

אין מה לעשות. לא נוכל להגשים את החלומות שלנו וללכת אחרי הלב שלנו אם הגוף חלש, מרוקן מאנרגיה ולא בריא. זה פשוט לא יקרה בלי שהגוף יהיה חזק ויאפשר לנו לעשות את מה שאנחנו רוצות לעשות.

זה אומר לתת לגוף:

1. את האוכל שנכון לו וממלא אותו באנרגיה
2. לנוח מספיק בלילה וגם לקחת הפסקות במהלך היום להרגיע את הגוף והמיינד
3. לקום מהכסא ולזוז במהלך היום

אלו הפעולות שממקסמות את האנרגיה הפיזית שלנו. אתלטיות מבינות שהביצועים שלהן וההצלחה שלהן תלויה בגוף החזק שלהן. גם אנחנו.

איך את מטפלת בגוף שלך על מנת שתוכלי להגשים את התשוקות שלך?

אנרגיה רגשית

את לא יכולה להשיג את מה שבא לך להשיג, גם משהו כמו ירידה במשקל או לייצר הצלחה בעסק, אם יש לך ספקות כלפי עצמך, ואת לא מאמינה בעצמך או סומכת על עצמך.

לא משנה אם את אתלטית או מנהלת בארגון או בעלת עסק, לכולנו יש אתגרים בחיים ומה שעוזר לנו להתגבר על האתגרים ולהמשיך, זה חוזק פנימי ואהבה עצמית (בטחון במי שאני).

לואיז היי תמיד היתה אומרת שהדבר הראשון שאנחנו רוצות לעשות כדי לאהוב את עצמנו, זה להפסיק לשפוט ולבקר את עצמנו. לשים לב לשיחה הפנימית ולדבר אל עצמנו בשפה אוהבת.

זה מה שיעזור לנו לצלוח תקופות קשות ורגעי משבר.

הרגעים הקשים יגיעו, כי אנחנו חיים במחזוריות טבעית, ויש רגעים של אנרגיה גבוהה ויש רגעים קשים שהאנרגיה נמוכה (ועל זה פוסט אחר), אבל אנחנו רוצות לצלוח אותם וזה יתאפשר דרך אהבה וחמלה ולא פחד וכח.

פחד, תסכול, חוסר סבלנות, חרדה, הם אנושיים, וכולנו מרגישות אותם, ואחרי שהרגשנו אנחנו רוצות להבין מה הם אומרים לנו.

הקושי הגדול בארוע מסויים הוא ההרגשה שלנו כלפי אותו אירוע. כשהבטחון העצמי או הדימוי העצמי שלנו נמוכים, מאוד אופייני לנו להתייחס לקושי או חוסר הצלחה ככשלון אישי. להרגיש תסכול ועצב. לפרש את הארוע כ״אני לא מספיק טובה״, וזה לא באמת נכון.

מה שנכון הוא שיש לנו כאן שיעור, וכשנלמד אותו נצלח את הקושי, ואין לזה שום קשר להאם אני טובה או לא. הידיעה שאני טובה, ויש לי רק עוד להתאמן וללמוד עוד משהו.

בדיוק כמו אצל ספורטאית עילית שמבינה שהבטחון העצמי שלה הוא קריטי להצלחה שלה. שמבינה שעוד אימון ועוד אימון יביאו אותה לתוצאה שהיא רוצה.
(מאמר שכתבתי בעבר על המח הצומח מראה את זה בדיוק – קראי כאן )

זה לא אומר לא להרגיש את הפחד או התסכול. זה אומר לא לפרש אותם ככשלון ולא להשליך אותם על היכולות שלנו.

אחד הכלים שאני אוהבת כדי להעלות את האנרגיה הרגשית הוא הכרת תודה יומיומית. להכיר תודה על דברים קטנים שקורים לנו במהלך היום. מחקרים הראו שהכרת תודה משנה את התדר הרגשי שלנו ומעלה את האנרגיה מיידית.

אנרגיה מנטאלית

ספורטאיות עילית מבינות שהקושי הכי גדול בתחרות זה הקושי המנטאלי. זו השיחה הפנימית שמתרוצצת לה בראש בזמן האימונים או התחרויות. האתגר הוא לשמר את השיחה הפנימית שמרימה ומחזקת, ולהפסיק להקשיב למחשבות שמרוקנות.

רק כך ספורטאית מסוגלת להיות מפוקסת על המטרה, מרוכזת בעשייה, ולהביא את עצמה למקום שהיא רוצה להיות.

כנשים בעלות קריירה ועסק יש לנו להתנהל עם כל כך הרבה מסיחי דעת – מיילים, טלפונים, רשתות חברתיות, עובדים, לקוחות, קולגות, ועוד.

כל אחד מאלו לוקח אותנו החוצה לעולם שלו ולצרכים שלו.

המטרה היא להשאר ממורכזות בלי לפזר את האנרגיה שלנו לכל העולם מסביבנו ובלי לשאוב את האנרגיה המורידה של הסביבה לתוכנו.

כלים לחיזוק האנרגיה המנטאלית – אפשר לקחת רגע לעצמנו באמצע היום ולעשות הפסקה של שקט, מדיטציה קצרה, כתיבה ביומן, יציאה להליכה קצרה מסביב לבניין, דמיון מודרך (כלי שאתלטים משתמשים בו המון) ואפירמציות שמעלות אנרגיה.

אנרגיה רוחנית

כדי להרגיש שאנחנו מצליחות במה שאנחנו עושות, ושכיף לנו במה שאנחנו עושות, העשייה שלנו צריכה להיות מסונכרנת עם הערכים שלנו והתשוקות שלנו יחד עם משהו גדול מאיתנו.

גם אצל אתלטיות – הן רוצות להרגיש שכל האימונים היומיומיים, ההקרבה, השעות שהן מקדישות, אמורות לשרת את המטרה הגדולה שלהן – להגיע לאולימפידה למשל.

עבורנו, במקום העבודה שלנו, חשוב שנרגיש שהעבודה מסונכרנת עם הערכים שלנו והמטרה הגבוהה שלנו.

אחת הסיבות המשמעותיות לשחיקה היא עבודה בארגון שלא מתאים לערכים שלנו, או עשייה בעסק שנוגדת את הערכים שלנו.

הגדירי לעצמך מהם הערכים שלך? למה את עושה את מה שאת עושה? האם את מקיימת בעשייה שלך את הערכים שחשובים לך?

סיפור שאהבתי – בשנת 1960 קנדי, נשיא ארה״ב בזמן שביקר במשרדים של נאסא שאל את אחד מאנשי התחזוקה והנקיון מה התפקיד שלו, וזה ענה ״אני עוזר לשלוח אדם לירח״.

הכל עניין של נקודת מבט וחיבור למשהו גדול מאיתנו.

לסיכום

מצד אחד יש משהו מלחיץ באורח חיים אתלטי, ואת הסטרס הזה של חזק יותר, מהר יותר, גבוה יותר, לא הייתי רוצה להכניס לחיים שלי. הוא היה נוכח פעם, אבל השחיקה שעברתי הראתה לי שזו לא היתה הדרך הנכונה עבורי.

מצד שני, לאתלטים מקצועיים יש הרגלים שכן הייתי רוצה לסגל לעצמי, הרגלים שיכולים בודאות לעזור לי להגשים את החלומות שלי. הרגלים שנכונים לי.

לכן הסתכלי פנימה והביני מה נכון לך. מה חשוב לך להכניס ליומיום מכל אחד מארבעת אבני הבניין האלו? גוף, מיינד, רגש ורוח?

***

אנרגיה במהלך היום – כלים פשוטים שיעזרו
לך להתמודד עם העייפות במהלך היום

עייפה והגוף חלש? בואי נחזק אותו יחד

 הרצאה אינטרנטית – לחצי כאן לפרטים