לקראת הדרכת זום שאני עורכת בשבוע הבא שאלתי נשים מה האתגר הכי גדול שלהן לשים את עצמן בראש סדר העדיפויות ולטפל בעצמן? וקיבלתי המון תשובות.
לא מעט מהתשובות נגעו בהורות. הילדים בבית הם האתגר העיקרי שמגביל אותן לטפל ולחזק את עצמן.
כתבו לי הרבה: ״אני אמא, ואין לי באמת אפשרות (או פריווילגיה) לעצור ולקחת זמן לעצמי, ויש גם עבודה וקריירה, אז אני עושה את מה שהכי בוער, ולשים את עצמי בסדר העדיפות ולטפל בעצמי זה פחות בוער״.
בעקבות כל התגובות שקיבלתי ישבתי והתחלתי לעשות את המחקר שלי בנושא ההורות והקשר לסלף קר,
ונדהמתי לגלות שיש תחום שלם בנושא השחיקה שנקרא ״שחיקה הורית״.
בשנים האחרונות המושג ״שחיקה הורית״ נטבע בעקבות מחקרים שמצאו ששחיקה אצל הורים היא משמעותית אפילו יותר משחיקה בבעבודה או משחיקה בגלל דיכאון!
ההסבר הוא כזה – כאשר עבודה גורמת לנו לשחיקה יש לנו את האפשרות לעזוב או לשנות את אותה העבודה.
אבל מההורות אי אפשר לסגת ואי אפשר לעזוב ואי אפשר להחליף.
היא שם כל הזמן כל יום.
מחקר ענק שנעשה על 17,409 הורים, ש 71% מהן היו אמהות הראה שחיקה חזקה מאוד.
נמצא שהשחיקה מתבטאת ב-4 קטגוריות:
- תשישות – ״אני מרגישה ממש מרוקנת מהתפקיד שלי כאמא״
- ניגודיות – ״אני לא חושבת שאני אמא/אבא הכי טובה שאני יכולה להיות לילד/ה שלי״
- רוויה – ״אני לא מסוגלת לסבול יותר את התפקיד שלי כהורה״
- ריחוק רגשי – ״אני עושה את מה שאני צריכה לעשות לילדים שלי, אבל לא יותר מכך״.
הורים שהשתתפו במחקר אמרו:
״אנחנו תמיד כאן ושם, עושים כמה דברים בו זמנית… אנחנו אלו שיודעים, לכן אנחנו אלו שממשיכים לבזבז זמן ואנרגיה… אנחנו ממשיכים להכין ארוחות, משגיחים על שיעורי הבית, אמבטיה, נקיון ועוד״
״בזמנו לא שמתי לב שזה יותר מדי ויש לעשות שינוי. להפך, הרגשתי שאני לא עושה מספיק…״
ההורים שהרגישו שחיקה הם אלו שהיה חשוב להם להיות הורים טובים, רצו לעשות את התפקיד שלהם הכי טוב שאפשר, להעניק לילדים שלהם את הכי טוב שיש. הנטייה לתת הכל ולעשות את הכי טוב לילדים גרמה להצפה ולחץ שהיה עליהם.
הלחץ הוביל לתשישות פיזית ונפשית יחד.
להורים לא היו הכלים הדרושים כדי להתמודד עם הלחץ שיש בתפקיד ההורה. אמהות דיווחו שהן הרגישו מרוקנות וסחוטות עד כדי כך שלא יכלו להמשיך לקיים את המטלות הרגילות של לתחזק את הבית ולגדל את הילדים.
כתוצאה מהתשישות הן הרגישו אשמה, בושה ובדידות, והכי עמוק היה הפחד שהן מזיקות לילדים ולעתיד שלהם, וחוו פחד עמוק שישפטו אותן על כך.
הן הרגישו שהן לא מספיק טובות כאמהות, וזה היה הבסיס לשחיקה.
אמהות שסבלו משחיקה הורית, היו במצב של סטרס תמידי וזה השפיע על השינה, מצב הרוח והתתנהלות ביומיום.
כדי לשמר על האנרגיה שלהן הן יצרו סוג של ריחוק מהילדים (ריחוק זו תופעה ידועה בשחיקה. התרחקות מהמקור שגורם לשחיקה). הריחוק גרם לשלב בו הרגישו חוסר הגשמה מלהיות אמא. הן היו אומרות ״אני אוהבת מאוד את הילדים שלי, אבל לא מסוגלת לסבול להיות בסביבה שלהן יותר. למעשה, אני לא מסוגלת להיות אמא יותר״.
איך להתמודד עם שחיקה הורית?
- קודם כל להיות מודעת שיש דבר כזה ולזהות אם את מרגישה כך.
- לא להתבייש ולא להסתיר. לדבר על זה (מומלץ עם איש מקצוע). למצוא מקום שהוא לא שיפוטי ניתן לדבר על כך ולטפל בכך.
- העריכי מה מצב האנרגיה שלך ומה מצב הסטרס. שימי לב איפה זה פוגע בך – גוף/נפש.
- התחילי להכניס שינויים קטנים. לא תמיד אפשר לעשות שינויים גדולים כמו לצאת לחופשה או לנסוע. לכן התחילי לשים לב מה מרוקן אותך ושני את זה. והכי חשוב בדקי מי יכול לעזור לך לעשות מטלות יומיומיות כדי שזה לא יהיה רק עלייך. זה קריטי כדי שתוכלי לרפא את עצמך.
- למדי מיומנויות הוריות חדשות. יש הרבה אנשי מקצוע ברשת שמראים ומלמדים איך להתמודד עם מצבים שיוצרים סטרס.
- שני את המילה ״צריך״ – מחקרים הראו שהורים פרפקציוניסטים וכאלו שלוקחים עליהם הרבה אחריות, נוטים יותר לשחיקה. הם מרגישים שהם יודעים איך דברים צריכים להתנהל, ולכן מתאמצים לנהל את הדברים בדרך שלהם. לפעמים אלו ציפיות לא ריאליות באותו הרגע. למשל – ״אני צריכה להשקיע יותר זמן במשחק עם הילד שלי״. כשזה לא קורה זה יוצר לחץ ומתח והתחושה היא רעה יותר. החליפי את המילה ״צריכה״ במשפט ״זה היה נפלא אם היתה לי יותר אנרגיה לשחק עם הילדים שלי״.
- קחי הפסקות קטנטנות (מיקרו-הפסקות) – סלף קר זה הדבר הכי חשוב שאת יכולה לתת לעצמך כדי לחזק את עצמך. כשאין לך זמן להפסקה ארוכה (כמו חופשת סופ״ש), קחי מיקרו-הפסקות כמו 5 דקות באמבטיה לנשימה עמוקה, רגע במכונית לפני שאת נכנסת הביתה, רק כדי לשמוע את השיר שאת אוהבת, 5 דקות מדיטציה כשאת חוזרת מהקניות.
- כמובן חמלה עצמית – זכרי שאת עושה את הכי טוב שלך.
- אותנטיות – הורות יכולה להיות גם קשה וגם מתגמלת באותו הזמן. להרגיש עייפה או שלא בא לך להיות כרגע עם הילדים, זה בסדר גמור, אבל החברה לימדה אותנו שרגשות כאלו כלפי הילדים הם לא בסדר וכהורים אנחנו צריכים להרגיש כל הזמן אהבה ללא תנאי. זה לא נכון ורחוק מהאמת. אנחנו בני אדם, ומותר לנו להרגיש את כל טווח הרגשות. היי אמיתית לכל מה שאת מרגישה ללא שיפוטיות.
- משמעות – מאוד קל להסחף אחרי שגרת היומיום ולשכוח למה רצית להיות אמא, ואז להנות מהרגעים הקטנים שיש – ערב משפחתי עם סרט ופופקורן, פיקניק משותף עם הילדים בגינה השכונתית וכד׳.
טפלי בעצמך
סלף קר זה הדבר הכי חשוב לך כאמא כדי לא לחוות שחיקה, עייפות, תשישות, דכאון ופגיעה בגוף. כדי להיות אמא שיכולה להעניק באמת את כל מה שיש לך לילדים חשוב שתזכרי לטפל בעצמך, לחזק את עצמך ולמלא את עצמך באנרגיה.
מזמינה אותך להדרכת זום, ללא תשלום, שתתקיים בעוד שבוע ״איך לשים את עצמך בראש סדר העדיפויות ולמלא את עצמך באנרגיה במהלך היום גם כשאין לך זמן״ – כל הפרטים כאן
בבליוגרפיה:
Front Psychol. 2018; 9: 1021 – Parental Burnout: When Exhausted Mothers Open Up
Front Psychol. 2018; 9: 885 – Maternal Burnout Syndrome: Contextual and Psychological Associated Factors
Parental Burnout Around the Globe – Affective Science volume 2, pages58–79 (2021)
Who are and are not the burnout moms? A cluster analysis study of French-speaking mothersJournal of Affective Disorders Reports – Volume 4, April 2021, 100091