לחיי המשוגעים שבנינו

"לחיי המשוגעים שבנינו
הלא מתאימים,
המורדים,
עושי הצרות,
היתדות העגולים בחורים המרובעים,
אלו שרואים דברים אחרת.
הם לא אוהבים חוקים,
ואין להם שום כבוד לסטאטוס קוו…
אתם יכולים לצטט אותם,
לא להסכים איתם,
להלל או להשמיץ אותם.
אבל הדבר היחיד שאי אפשר לעשות,
הוא להתעלם מהם.
בגלל שהם משנים דברים.
הם דוחפים את המין האנושי קדימה.
בעוד שחלק מאיתנו יכולים לראות בהם כמשוגעים,
אנו רואים גאונות.
כי אלו שהם משוגעים מספיק לחשוב שהם יכולים לשנות את העולם
הם אלו שבאמת משנים."

~ סטיב ג'ובס ~

לפני יותר מ- 15 שנה, החלטתי לעזוב את העבודה המסודרת שהיתה לי במשרד המדע וללכת למכור כלי טאפרוור.
אף אחד לא באמת הבין אותי.

איך אפשר לעזוב משרה מכובדת, משכורת קבועה, והכי חשוב, להניח את תואר הדוקטור שלי בצד וללכת למכור כלי פלסטיק??
לא הצליחו להבין.
כשניסיתי לומר שזה מה שבא לי לעשות, קיבלתי את התחושה של חוסר אחריות.

אחרי כמה שנים התחלתי פתאום לאכול בריא.
ואז שוב, הסתכלו עלי כמוזרה וחשבו שזה עוד משהו חולף.

בהתחלה, במיוחד לאלו שקרובים אלי, ניסיתי להסביר.
בשלב מסויים הבנתי שאין טעם. שאני רוצה לחיות את החיים שלי כמו שנכון לי, ואעשה את מה שמרגיש לי בבטן, עבור עצמי.

עברו שנים והקמתי עסק שעשה שינוי לאלפי אנשים.
ורק אחרי שנים, שראו שאני רצינית עם האני מאמין שלי, שאני עקבית בדרך שלי, ושהדרך הזו שלי, שאני מאמינה בה כל כך, עושה שינוי אצלי ואצל אחרים, אז התחילו להצטרף אלי לדרך.

לא מעט פעמים, הרצון להיות חלק ולהיות כמו כולם, גרם לי להשאיר את איילת האמיתית בצד, ולעשות מה שיותר מקובל לעשות. להיות שייכת הוא אחד מהצרכים הבסיסיים שלנו, וללכת נגד הזרם, ולהיות נאמנה ללב, זה לא תמיד פשוט.

יש כח להמון. וכפורצות דרך וכמנהיגות צריך לדעת שלא מעט פעמים נתקלים בחוסר הבנה וחוסר קבלה. וזה ממש לא פשוט. להיות נאמנה לאני מאמין שלי דורש כח פנימי. להמשיך בדרך שאני מאמינה בה, למרות התגובות בחוץ.

אני יכולה לומר שמאז ומתמיד הייתי ביישנית. בבית הספר לא אהבתי להשתתף בשעורים. במפגשים חברתיים ישבתי בצד ולא השתתפתי בשיחות. לא הבנתי אז למה, אבל היום אני יודעת שבצורה לא מודעת פחדתי להוציא את מי שאני באמת, כי בתוכי תמיד הרגשתי לא שייכת. ואם אהיה מי שאני, בכלל לא יקבלו אותי.

כל כך רציתי להיות כמו כולם. נאהבת.

ככל שעברו השנים והבנתי שיש לי אמת פנימית בתוכי, אז הבנתי שאם לא אוציא אותה החוצה, אני מתכחשת לעצמי. אני לא באמת אני.

הבנתי שהעולם זקוק לי, כמו שאני. כמו שהעולם זקוק לכל אחת מכן, כי כל אחת מאיתנו מביאה את הגוון שלה לעולם, ולכל גוון יש תפקיד.

בשנים האחרונות פתאום מצאתי את עצמי מוקפת ב- "לא מתאימים", ה"מורדים", "עושי הצרות" אלו שרואים את הדברים אחרת, כמו שמגדיר אותם סטיב ג'ובס. אנשים יקרים שיש להם שליחות לעשות שינוי בעולם. שעושים את השינוי בעולם.

ומצאתי את השבט שלי. הם הפכו להיות החברים שלי.
אנשים מיוחדים שהקימו עסק ויוצאים עם המתנה שלהם, חזק החוצה, רק כדי לעזור, ולעשות שינוי.
שיש להם בבטן את הצורך הזה, הלא מתפשר לצאת עם האמת שלהם, ולעשות למען.
כי הם עברו כל כך הרבה בחיים האישיים שלהם, ומתוך כך התעצמו וצמחו ויש להם את כל מה שהעולם הזה צריך כדי לצמוח, אם רק נקשיב להם.

לכן אני כותבת היום.
לכן, שיודעות שיש לכן תפקיד כאן בעולם. תפקיד לעשות שינוי. תפקיד להוביל, להשפיע, להנהיג.
ואני רוצה לחזק אתכן.

זכרו את המילים האלו של סטיב ג'ובס, כל פעם שיחשבו שאתן מוזרות ושונות.
זכרו את המילים האלו כל פעם שלא ממש ירצו לשמוע אתכן, ויתנגדו לכן, למרות שאתן בתוככן יודעות שיש לכן משהו חשוב לומר.
המשיכו לומר.
כי רק אז, רק כשתהיו אתן, באמת אתן, יעשה שינוי בעולם.

לכן, אני מקדישה את הנה הסרטון של סטיב ג'ובס. הסרטון האהוב עלי. זה שאני צופה בו כל פעם שאני צריכה חיזוק:

 

הפרוייקט החדש שלי  – Mission Success תודה לכל מי שהצטרפה!

בתחילת יוני (ממש אוטוטו) הוא מתחיל! חודש יוני יוקדש לכל המיינדסט של ההצלחה.

אז מי שלא הצטרפה עדיין ממש מוזמנת  – לחצו כאן –  Mission: Success

באהבה,

איילת