התעוררתי היום בלי כל כך אנרגיה.
והעניין הוא שממש אין לי מושג למה.
אולי בגלל שסופהשבוע המהמם הזה הסתיים, אחרי ליל הסדר וחג הפסח שאני כל כך אוהבת,
לא יודעת. אין לי מושג למה.
מה שאני יודעת שאני מתחילה היום לעבוד על פרוייקט ענק ומרגש, ואני לא יכולה להתחיל ליצור אותו מתוך האנרגיה שאני נמצאת בה.
התחלתי את שגרת הבוקר שלי, שבד"כ מעלה את רמות האנרגיה שלי מאוד.
שקט עם עצמי
זמן כתיבה
הכרת תודה
אפירמציות
ושום דבר לא עזר.
יותר מזה – כל הפעולות האלו, שבד"כ מאוד מחזקות אותי, ואני מאוד אוהבת את הזמן הזה שבו אני כותבת ומכירת תודה ועושה את כל אלו, היום לא חיזקו אותי בככל. יותר מזה – לא התחברתי אליהן. זה היה סתם טכני. רשימה של דברים ופעולות, שלא באמת נגעו בי.
אז קמתי והחלטתי לצאת לעשות את 8 הדקות היומיות שלי של פעילות קרדיו, בד"כ אימון קצר על מכשיר האליפטיקל.
לקחתי את האוזניות, שמתי פרק של פודקאסט שבד"כ אני מאוד אוהבת לשמוע, עליתי על המכשיר, הפעלתי את השעון שמודד את הדופק, הקלוריות, הזמן וכד', והתחלתי. לא עברה דקה והסתכלתי על השעון בחוסר סבלנות לראות כמה זמן כבר עבר.
עוד חצי דקה ואני שוב מסתכלת על השעון רק מחכה לראות מתי יסתיימו 8 הדקות, שפתאום נראו לי כנצח.
הרגשתי שהרגלים והגוף שלי לא מסוגלים לעשות פעילות גופנית של 8 דקות. זה היה לי ממש קשה. מה הקטע??
עצרתי את השעון, הלכתי לשתות כוס מים, עצרתי את הפודקאסט, ושמתי פרק אחר, בתקווה שהוא ימלא אותי באנרגיה.
שוב, עוד לא עברה דקה, ואני מתחילה להתייאש ואין לי ממש כח להמשיך.
אז הבנתי שאני צריכה לעשות משהו אחר.
ברור לי שאני צריכה לשלוף מארגז הכלים שלי משהו אחר שממש ימלא אותי באנרגיה.
סגרתי את הפודקאסט לגמרי, שמתי מוסיקה שנמצאת אצלי בתייקיה שנקראת "מלא אנרגיה", שמתי את האוזניות, פול ווליום, הפעלתי שוב את השעון, והתחלתי שוב את האימון עם המוסיקה שממש מחלחלת לכל תא בגוף.
וזה עזר!
הסתיים שיר, ועוד שיר ועוד שיר, ואני פתאום רואה שבלי לשים לב אני כמעט 12 דקות על המכשיר! בקלי קלות.
איזה אושר!
ירדתי ממנו, מלאת אנרגיה, ומוכנה להתחיל את היום ולעבוד על הפרוייקט החדש שלי.
העניין הוא שאם לא הייתי מודעת לחשיבות של העשייה מתוך אנרגיה גבוהה, קרוב לוודאי שהייתי קמה מהמיטה בבאסה, מתארגנת בבאסה, עושה את הפעילות הגופנית שלי רק כי צריך ובגלל שאני ודעת שזה בריא, כותבת במחברת ואומרת את האפירמציות שלי, רק כי הבנתי שזה חשוב, ואז יוצאת ליום עבודה, ופועלת בו ממקום של באסה.
החשיבות הזו של לעצור רגע, ולא לוותר לעצמי, ולא לעשות אם אני לא באנרגיה הנכונה, היא קריטית. כי עשייה מתוך האנרגיה הלא נכונה מרוקנת, קשה, כל דבר לוקח הרבה יותר זמן, והתוצאה היא מעולם לא מיטבית.
לי יש ארגז כלים שלם של דברים שמעלים לי את האנרגיה, אשר נכונים לי, ואני שולפת את הדבר הנכון לי באותו הרגע.
אני רוצה לעודד אותך לבנות לעצמך את ארגז הכלים שלך שתוכלי לשלוף את הכלי הנכון לך ברגע שתהיי זקוקה לו.
זה יכול להיות
- כתיבה
- תפילה
- טיול בטבע
- מוסיקה
- ריקוד
- שיחה עם אדם קרוב
- מדיטציה
- לשיר
- לקרוא
- להקשיב להרצאה / פודקאסט / סרטון מעוררי השראה
- ספורט / פעילות גופנית
- ועוד…
בני את ארגז הכלים שלך. זה כל כך חשוב.
אל תתחילי שום פעולה אם את לא באנרגיה הנכונה.
באהבה גדולה
איילת
נ.ב. – אני מכינה לך מדריך מדהים עם שפע של כלים להתמלא באנרגיה ועוד משהו ממש מיוחד…. בקרוב מאוד כל הפרטים 
נ.ב. 2 – הנה שיר שממש, אבל ממש, מעלה לי את האנרגיות (זה בדיוק השיר ששמתי לי לשמוע):