האמת… זה לא היה תמיד ברור לי שאני מסוגלת… גם היום זה קורה מדי פעם. רק שהיום כשזה קורה אני מודעת לזה ויכולה להתמודד עם זה. פעם זה לא היה מודע, וניהל אותי. אז כתבתי לכן כמה דברים שעזרו לי בדרך.
ברור לי שהצלחה, ולא משנה במה, קשורה קשר ישיר לתחושה אם אני מסוגלת או לא מסוגלת לעשות את מה שאני רוצה לעשות..
הרבה פעמים התחושה של חוסר מסוגלות מגיעה ממקום לא מודע.
עמוק בפנים אנחנו מרגישות לא מסוגלות, ואז הפרוייקט פתאום תקוע ולא זז.
לכן לדעת ממש, פשוט לדעת, שאני מסוגלת, הוא תנאי הכרחי להצלחה.
הנה דוגמה לכמה הרגשתי בתוכי שאני לא מסוגלת כבר לפני 30 שנה…
כיתה י', סיום שעה ראשונה (מתוך שעתיים) בכימיה, הפסקה, ובדיוק נכנסת אחת מבנות המגמה שמסיבות אישיות הגיעה רק עכשיו לביה"ס. המורה ניגשת אלי ומבקשת ממני לעדכן את החברה בכל מה שלמדנו באותו השיעור.
ממש ממש הופתעתי. "אני??" זו המחשבה הראשונה שעלתה לי לראש.
"אני?? ממני היא מבקשת?? יש יותר טובים ממני…. "
למרות שעברו יותר מ-30 שנה, אני זוכרת את הסיטואציה הזו כאילו שהיתה אתמול.
זה היה משפט אופייני שליווה אותי כמעט 50 שנים. בערך מאז שאני זוכרת את עצמי.
אני לא מסוגלת. אני לא מספיק טובה.
אין לי מושג למה זה, אבל גיליתי שכמעט לכל אחד שנמצא כאן על כדור הארץ המשפט הזה צרוב בדיסק. במח. במיינד.
כאילו אנחנו נולדים עם מערכת הפעלה שחלק ממנה היא המשפט "אני לא מספיק טובה…"
לשמחתי, כבעלת עסק זכיתי באפשרות לצמוח ולצאת מהמקום שבו הייתי לפני שנים.
כאילו בלית ברירה, אבל למעשה יד חכמה ומכוונת ששלחה אלי בכוונה כל אתגר כדי שאוכל לצמוח. כל פעם הגיע אתגר חדש, לפעמים קטן יותר ולפעמים גדול יותר, וכל פעם מחדש, העקשנות שלי להמשיך ולהיות עצמאית גרמה לי לחפש תשובה.
רוב הפעמים התשובה היתה נעוצה בצמיחה שלי. התפתחות, גדילה. הרחבה של רמת התודעה שהייתי בה, ומכאן גם להכיר יותר את עצמי ולהבין באמת למה אני כן מסוגלת ולמה אני לא מסוגלת.
אני לא מסוגלת היום לקפוץ על מוט ולהגיע להישגים אולימפיים. אולי אם אתאמן מספיק. אבל לא כרגע. אני לא מסוגלת להיות שחקנית כדורסל מקצועית ב- NBA ואפילו לא בליגה ד'…
אבל אני כן מסוגלת להקים ולבנות עסק מצליח, שבו אעניק את המתנה שלי לעולם, אתן המון ערך ואהיה מלאת תשוקה.
אני כן מסוגלת להגשים את החלומות שלי.
אני כן מסוגלת ליצור מוצרים ברמה גבוהה
אני כן מסוגלת לשווק בצורה אותנטית ונכונה לי
אני כן מסוגלת ליהנות מכל רגע בעשייה שלי
אני כן מסוגלת להרוויח הרבה כסף ממה שאני אוהבת לעשות
אני כן מסוגלת.
כל מה שדרוש לי זה רק לדעת איך. ללמוד ולהבין איך לעשות את זה. ואז אצליח.
סביר להניח שאצטרך לעשות, ולתקן, ולעשות שוב, ולהבין, ולתקן שוב, ולשאול וללמוד, ושוב לעשות, ושוב לתקן אבל ברור לי שאם אני רוצה, אז אני מסוגלת.
כמו שוולט דיסני אמר:
"אם אתה יכול לחלום על זה, אתה יכול לעשות את זה"
תקשיבו – העולם שלנו מופלא.
לא סתם יש בו אנשים שאוהבים לצייר, ואנשים שאוהבים לשיר ואנשים שאוהבים לשחק, ואלו שאוהבים לבשל וכאלו שמאוהבים במחשבים, ואפילו כאלו שפוליטיקה זה הדבר שהכי מרגש אותם. כי כך אנחנו יכולים ליהנות מהכל ולנהל עולם חי ופועל.
כך אני יכולה לקשט את הבית שלי עם תמונות מהממות שמישהו שאוהב לצייר צייר אותן,
ולשמוע מוסיקה שמרגשת אותי שאותה שר מישהו שאוהב כל כך לשיר,
ולכתוב לכם דרך המחשב הזה שאין לי מושג איך הוא פועל, אבל בזכות כאלו שכן מבינים וזו התשוקה שלהם, אני יכולה היום לתת לכן ערך.
אז אני לא חולמת להיות שחקנית כדורסל מקצועית, ולא קפיצה במוט. זה לא מלהיב אותי.
לכן סביר להניח שזה לא מה שבאמת נכון לי לעשות כאן בעולם הזה.
ולכן סביר להניח גם שאני לא אהיה מסוגלת לעשות את הדברים האלו.
אבל אני כן מתלהבת מלבנות עסק, ולתת השראה, ולהעביר הרצאות ולהעניק ערך,
וזה לא סתם שאלו הדברים שאני מתלהבת מהם.
כי אלו בדיוק הדברים שכנראה באתי לעשות כאן. בדיוק אותם העולם צריך ממני. לכן הם מלהיבים אותי ולכן ברור לי שאני מסוגלת.
אולי אני עדיין לא יודעת איך, אבל מסוגלת.
היום אני רואה את זה. מה שפעם לא.
איך זה קרה? איך זה שפתאום הרגשתי שאני מסוגלת?
מה עשיתי?
קשה לי לשים את האצבע על מה בדיוק עשיתי, כי זה לא משהו אחד, אבל השתדלתי לרכז עבורכן דברים שעזרו לי בדרך כדי שאולי יעזרו גם לכן:
- בתוך תוכי האמנתי – בתוך תוכי תמיד ידעתי שאני מסוגלת. לכן התעקשתי להמשיך.
זה האגו שחופר בראש ומנסה לשמור עלי שלא אפגע. הוא זה שמטרטר לי באוזן "את לא מסוגלת".
אבל בתוכי ידעתי תמיד שאני כן.
לכן אם את כאן אני בטוחה שבתוכך את יודעת שאת מסוגלת. זה הכי חשוב. כי זה מה שיגרום לך להמשיך. לחפש תשובות. לנסות מחדש.
אופרה וינפרי אמרה:"ישנם דברים רבים אותם אני צריכה להוכיח לעצמי. אחד מהם הוא שאני יכולה לחיות את חיי ללא פחד".
- ללמוד ללמוד ללמוד ללמוד ולהרחיב את התודעה – בד"כ אני מרגישה שאני לא מסוגלת או לא מספיק טובה כשאני לא יודעת איך.
לפני הרבה שנים השתתפתי בקורס שבו ציור אחד פשוט הפיל לי אסימון גדול.
זה הציור:
הריבוע מסמל את התודעה שלי. מה שאני מכירה ויודעת.
יש לי חלום, אבל אני לא יודעת איך להגשים אותו.
מה שזה אומר שהתשובה להגשמת החלום נמצאת מחוץ לריבוע.
זה לא אומר שאין תשובה בכלל. זה רק אומר שהדרך להגשמת החלום, הפתרון, נמצא אי שם מחוץ לתודעה שלי.
ולכן אני רוצה כל הזמן להרחיב אותה כדי להיות מודעת לדרך. וזה נעשה דרך לימודים.
היום האינטרנט מלא בידע ומעבר לזה אני משקיעה לא מעט כסף בללמוד. אני מוצאת את עצמי מוקפת בספרים, רוכשת כל הזמן קורסים, שומעת פודקאסטים, הולכת להרצאות וסמינרים, נפגשת עם מנטורים ואנשים ושואלת אותם שאלות. הכל כדי ללמוד, כדי להרחיב את התודעה שלי.
התוצאה של זה היא תשובות, רעיונות. כל הזמן אני מקבלת תשובות, רעיונות עולים ואני מבינה יותר ויותר איך להתקרב לחלום ומה דרוש לי כדי להגשים אותו."תודעה שמתרחבת דרך חוויות חדשות לעולם אינה יכולה לחזור אחורה למימדים הישנים שלה" (אוליבר וונדל הולמס)
- בהירות – כשיש לי בלגאן בראש, אז עולות בי התחושות של "אני לא מסוגלת".
לכן אני בד"כ יושבת עם מחברת ועט ומוציאה החוצה לדפים את כל מה שהולך לי בראש. תחושות, תובנות, מחשבות. בלי לחשוב על סגנון כתיבה, דקדוק או כל דבר אחר. פשוט נותנת לכל הבלגאן שיש לי בראש לצאת החוצה.
בד"כ כשיש לי בלגאן בראש, זה אומר המון רעש. המון קולות שהם לא באמת נכונים.
אלא מחשבות של "אני לא מסוגלת" כאלו שהם לא באמת משקפות את מי שאני באמת. הכתיבה עוזרת לי להתחבר שוב למרכז שלי ולקבל פרספקטיבה.
דרך הכתיבה אני נותנת מקום לכל הקולות שיש בראש, שואלת את עצמי שאלות ואפילו מקבלת תשובות.
פעם חיפשתי תשובות מחוצה לי. אצל אנשים אחרים, ספרים ועוד. היום אני מבינה שכל התשובות בתוכי, ולכן אני מאפשרת להקשיב למה באמת מרגיש לי נכון.
אאא - עשייה – אני מאמינה גדולה בעשייה. בלצאת החוצה ולעשות, ותוך כדי עשייה לדייק יותר. לא לחכות למושלמות, לא לחכות שהכל כל יהיה ברור ומובן, אלא פשוט לצאת לעולם עם המסר שלי, עם האני מאמין שלי ועם מה שאני רוצה לבנות.
אנחנו יכולות לקבל המון תשובות מחשיבה ותכנון. אבל המון המון תשובות מגיעות אלינו רק מהשטח, ולכן אני משתדלת כל הזמן לעשות.
מי שעוקבת אחרי יכולה לראות למשל שהפרויקט הזה לנשים יזמיות ובעלות חזון משתנה כל הזמן. כי אני כל פעם מבינה יותר מה נכון לי ומדייקת עוד ועוד דברים שלא יכולתי לדעת אם לא הייתי יוצאת לעשייה.
אאא - חברות!! – ואו איזה משמעותי זה.
הקפתי את עצמי בקבוצת חברות טובות, שמגיעות גם הן מהעולם העסקי, ומכירות אותי, ואת העולם שלי ויודעות להיות איתי גם כשאני לא מאמינה בעצמי.
החיים שלנו כיזמיות הם כמו רכבת הרים. כל יום אנחנו נמצאות בהיי, ויכולות פתאום לרדת למטה. משהו כזה (תמונה שראיתי פעם איפשהו ברחבי האינטנרט וממש אהבתי):
ולכן חשוב שיהיו מסביבך נשים איכותיות וקרובות שיכולות להזכיר לך כמה את מסוגלת וכמה את מהממת כל פעם שיש לך ספקות. נשים שיכולות לתת עצה חכמה כשצריך וכתף לבכות כשצריך.
כמו שאמרה אמי פוהלר:"מצאי קבוצת אנשים שיאתגרו אותך ויעוררו בך השראה. בלי איתם הרבה זמן וזה ישנה את חייך".
- ברור שאני מסוגלת! – אני אומרת את המשפט הזה לעצמי כל פעם שאני רוצה לעשות משהו וזה לא ממש מצליח או שאני לא יודעת ממש איך. אז אני אומרת לעצמי "ברור שאני מסוגלת, לא? אני רק צריכה לדעת איך…" וזה כבר מוריד מהלחץ ומאפשר לי לעשות. לעשות משהו. גם אם זה לא ממש מושלם, אני יוצאת לעשייה כך.
לסיכום, משהו ממני
חשוב לי לומר לך שעצם כך שהבנתי שמה שעוצר אותי זו התחושה שאני לא מסוגלת, והודיתי בכך, עשיתי צעד משמעותי לשינוי. רק ההבנה לכשעצמה התחילה למוסס את התחושות.
זה לא אומר שאני אף פעם לא מרגישה יותר שאני לא מסוגלת. ממש לא. זה לפעמים עולה. כי אני אנושית וזה טבעי. העניין שהיום זה נמצא אצלי במודעות, ואני יכולה לראות שזה שם ולהבין מה נכון לי לעשות עם זה באותו הרגע.
אני יודעת שאת מסוגלת לעשות כל מה שמרגש אותך ובא לך לעשות. האמיני בעצמך וצאי למצוא את הדרך לעשות את זה.
