מי שמנוייה לרשימת התפוצה שלי יודעת שאני אוהבת ציטוטים. בסוף כל מייל שאני שולחת ישנו הציטוט היומי. (אם את לא בתפוצה, מוזמנת להצטרף באהבה).

אחד הציטוטים האהובים עלי הוא של אלברט איינשטיין:

״אי שפיות זה לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות״

בעבר הציטוט הזה היה הפתיח של המצגת שהעברתי באחת מתוכניות לירידה במשקל, והמשתתפים אמרו לי שברגע שהם ראו אותו זה עשה להם שיפט מחשבתי.

היום אני מזכירה לעצמי את הציטוט הזה כל פעם שאני מבינה שאני רוצה איזשהו שינוי בחיים שלי.

אם יש משהו בחיים שלי שכבר לא מתאים לי יותר, ואני רוצה לשנות אותו, אז לא יהיה יעיל לעשות את אותם הדברים. הפעולות שעשיתי עד היום הביאו את המצב שקיים היום שאני רוצה לשנות, לכן הכי נכון זה למצוא פעולות חדשות ולעשות דברים חדשים.

זה נשמע פשוט אבל זה לא באמת. יש כאן משהו שחשוב לזכור.

הפעולות שעשינו עד היום נוצרו מתוך תיכנות שיש לנו בתת המודע. מהרגלים ודפוסים שמנהלים אותנו. ובעיקר מנגנוני הגנה שנבנו בתוכנו ששומרים עלינו והם אלו שרוצים שנמשיך לעשות את מה שעשינו עד היום.

ברגע שנעשה שינוי, מנגנוני ההגנה האלו יתעוררו, ויתחילו לעשות הכל כדי שנחזור לעשות את מה שאנחנו רגילות לעשות. יעלו פחדים וחששות, חרדות וסטרס כדי למנוע מאיתנו לעשות את הדבר החדש.

ולמה מנגנוני ההגנה האלו שומרים עלינו כל כך חזק?

כי קרה משהו בחיים שלנו, טראומה, שיכולה להיות קטנה ושולית או גדולה ומשמעותית, זה לא משנה, מה שחשוב זה שהמח ומערכת העצבים הבינו שיש כאן סכנה, וצריך לשמור עלינו מפניה.

לפעמים אנחנו יודעות מה היתה הטראומה, ולפעמים לא. אבל פחד שעולה, כל עוד הוא לא עניין של חיים ומוות, אומר לנו שיש כאן מנגנון הגנה שהופעל. משהו נתפס במח כסכנה, ואם נעשה את מה שרצינו לעשות, המח מאמין שזה יכול להיות מסוכן לנו כי המח שלנו הוא מח הישרדותי וכל התפקיד שלו זה לשמור עלינו מפני סכנות.

אז נגיד שרצינו לצלם סרטון וידאו, או לרדת במשקל, או לצאת עם מוצר חדש למכירה, או לעמוד מול הצוות או הקולגות שלנו בעבודה ולהציג מצגת, ואנחנו מרגישות פחד לעשות את הצעדים שדרושים כדי לעשות את זה או כדי להשיג את היעד הזה שרצינו, זה אומר שיש כאן מנגנון הגנה שהופעל, בעקבות טראומה שקרתה לנו פעם, והמח מנסה לשמור עלינו שלא נחווה שוב את הטראומה.

ד״ר ואלרי ריין, פסיכולוגית ומומחית בבריאות הנפש, כתבה את הספר ״Patriarchy Stress Disorder״ (שלצערי לא תורגם לעברית אבל ניתן לרכוש אותו באמזון או באודיבל) כותבת בספר שלה כך:

״מה שעוצר אותנו הוא הכלא הבלתי נראה של טראומה שנמצא בתת המודע שלנו. זו לא העשייה שלך, זה לא הכישלון שלך, וזה לא משהו ש"לא בסדר" איתך. זו לא בעיית "מחשבה" שאת צריכה "לתקן". מה שעוצר אותנו זה איך שכלא הטראומה פועל. פתרונות של עזרה עצמית  (self help)  לא רק נכשלות כפתרון בר קיימא – הן בדרך כלל יכולות להביא לתוצאות הפוכות. הדרך היחידה לצאת מהכלא הפנימי הבלתי נראה היא לחשוף ולרפא את הטראומה שהקימה אותו״.

היא גם אומרת:

״אין שום בעייה איתך. יש טראומות בלתי נראות, בלתי מזוהות בחיינו. התאמות לטראומה שהתפתחו כדי להגן עלינו, יוצרות כלא פנימי בלתי נראה המעכב אותנו מלחיות חיים מלאים ומשגשגים״.

אז למה לפעמים כל כך קשה לעשות שינוי?

כי יש מנגנוני הגנה (ד״ר ואלרי ריין קוראת להם ״שומרי הכלא״) שמשדרים לנו שאם נעשה שינוי אנחנו חשופות לסכנה.

בתכלס, כל עוד זו לא סכנה קיומית, אז הפחד, והמחשבות האלו שעולות כדי לשמור עלינו, הן לא נכונות. הן רק עוצרות אותנו מלצמוח ומלחיות את החיים שאנחנו כל כך רוצות לחיות.

איך לטפל במנגנוני ההגנה האלו?

1. דבר ראשון לזהות אותם,
2. לשים לב כל פעם שמנגנון ההגנה עולה
3. ברגע שזיהינו, פשוט לומר לעצמנו ולו שהכל בסדר. שאין כאן סכנה . שאנחנו מוגנות.
4. ללמד את המח אופצייה אחרת.

זה לוקח זמן כי אנחנו רוצות לשנות את הדפוס הזה שעוצר אותנו, ללמד את תת המודע משהו חדש. לפעמים קשה לעשות את זה לבד ואנחנו רוצות להעזר בעזרה מקצועית.

ולכן שינוי הוא כל כך קשה לפעמים.

אז אם את רוצה לשנות משהו בחיים שלך, בבריאות שלך, בעסק או בקריירה שלך, ואת מרגישה שיש משהו שעוצר אותך ואת לא מצליחה להניע את עצמך לכיוון, זכרי שהכל בסדר איתך. אלו רק מנגנוני הגנה ששומרים עלייך בעקבות טראומה מהעבר.

בתכנית ״האנרגיה מובילה״ נכנס לנושא לעומק ונבין מהם מנגנוני ההגנה שעוצרים אותנו? מוזמנת להצטרף אלי בשמחה – כל הפרטים כאן