"איפה אתם נמצאים או מה אתם עושים כשעולים לכם הרעיונות הטובים ביותר?"
את השאלה הזו שאל הסופר מייקל ג'יי גלב שכתב את הספר " לחשוב כמו לאונרדו דה – וינצ'י".
החלטתי גם אני לבדוק בסביבה שלי, והעליתי את השאלה הזו בכמה מקומות בפייסבוק.
קיבלתי מאות תשובות מקסימות:
- במקלחת
- בטבע
- מנקה את הבית
- לפני השינה
- בהליכה
- באוטו
- בריצה
- במקלחת
- ברכב
- כשאני מדיחה כלים
- במדבר
- במקלחת
- ועוד ועוד ועוד …..
אנרגיה יצירתית
אנחנו יצורים יצירתיים במהותנו. נולדנו יצירתיים. האנרגיה של היצירה טבועה בתוכנו ומהווה חלק משמעותי מאיתנו.
וואלאס ד. וואטלאס כתב כבר לפני 100 שנה בספרו "מדע ההתעשרות" כך:
"התשוקה לגדילה טבועה בכל הטבע. זהו הדחף הבסיסי של היקום. כל הפעילויות האנושיות מבוססות על תשוקה לגדילה. אנשים מחפשים יותר אוכל, יותר בגדים, מחסה מוגן יותר, יותר מותרות, יותר יופי, יותר ידע, יותר הנאה-גדילה, יותר חיים.
כל דבר חי הינו תחת הצורך הזה עבור התקדמות מתמדת. היכן שגדילת החיים נפסקת, דעיכה ומוות מתחילים מיד.
האדם יודע זאת באופן אינסטינקטיבי ולכן הוא מחפש עוד"
האנרגיה היצירתית, היא זו שמאפשרת לנו לזוז קדימה, להיות בתנועה, להתפתח, למצוא פתרונות, לצמוח ולגדול. זהו הטבע שלנו כבני אדם.
אנרגיה יצירתית היא לא רק יצירה. היא כמובן נמצאת כאן גם כדי שנקדם את העסק או הקריירה שלנו ונבלוט מעל המתחרים שלנו, אבל היא הרבה יותר מרק יצירה. היא יצירת החיים.
זו האנרגיה שמאפשרת לנו ליצור את החיים שלנו.
אנחנו לא צריכים להיות אופרה וינפרי, סטיב ג'ובס או פיקסו כדי להחשיב את עצמנו ליצירתיים.
אנחנו יצירתיים כל רגע במהלך היום שלנו –
כשאנחנו עומדים מול המקרר וחושבים איזה תבשיל טעים נוכל להכין עם מה שנשאר במקרר
או שאנחנו הנשים מבינות בבוקר שיש לנו bad hair day ומוצאות פתרון יצירתי לצאת איתו מהבית ולהראות בכל זאת מעולה
כשאנחנו מחליטים לסדר מחדש את חדר העבודה שלנו כדי שיהיה בו יותר מקום
וכד'.
ברגע שהאנרגיה הזו לא זורמת בצורה חופשית, ולא משנה מה הסיבה – לחץ, עומס, דפוסים ואמונות שמנהלים אותנו, או בגלל כל סיבה אחרת, היצירתיות שלנו נפגעת. כשהיצירתיות שנמצאת בתוכנו, כלואה בפנים, ולא מתבטאת החוצה כחלק מהחיים שלנו, יש חסימה של האנרגיה.
חסימה של אנרגיה עוצרת את זרימת השפע, עוצרת את ההצלחה שלנו, עוצרת את כח החיים. חסימה אנרגטית יכולה להביא לתחושות של תסכול, עצב, ובעיקר תחושה של עבודה קשה שלא מתקדמת לשום מקום. חסימה של היצירתיות הטבעית שיש בתוכנו עלולה אפילו לפגוע בגוף.
לואיז היי, בספרה "אתה יכול לרפא את חייך" כותבת "הרחם מייצג את משכן היצירתיות".
ד"ר כריסטיאן נורת'רופ, אחת מרופאות הנשים המפורסמות בעולם, מחברת רב המכר העולמי "גופה של אישה תבונתה של אישה" שתורגם לעשרות שפות (ספר חובה לכל אישה דרך אגב), כותבת כך: "שרירנים ברחם מייצגים את היצירתיות שלנו שמעולם לא נולדה…".
כמישהי שמגיעה מהתחום הטיפולי, אני נתקלת במספר עצום של נשים אשר סובלות היום משרירנים ברחם, מה שלדעתי לא קורה במקרה. בעולם המשתנה היום, שהתנהל במשך מאות שנים דרך אנרגיה גברית, נשים מודעות היום לפוטנציאל שטמון בתוכן, ורוצות להוציא את עצמן לעולם. האנרגיה הנשית שלהן, היצירתיות שלהן, מבקשות לצאת החוצה. כשהיצירתיות שלנו כלואה בפנים ואנחנו לא מאפשרות לה לצאת, היא יכולה להתפרץ פנימה בצורות שונות. אחת מהן היא שרירנים ברחם.
תדר… או Zone …
בפסיכולוגיה יש את המושג "להיכנס ל- Zone". או בעברית "זרימה". זה מצב שבו אנחנו נכנסים לעשייה שכל כך טובה לנו ומהנה אותנו, עד שאנחנו נשאבים פשוט פנימה ולא מרגישים שהזמן עובר. יכולות לעבור כך שעות, ובסיומן אנחנו מרגישים מלאי אנרגיה. כאילו רק שיחקנו ולא עבדנו בכלל.
העולם הרוחני קורא להוויה הזו "להיות בתדר גבוה" או "להיכנס לוורטקס" (מושג שנטבע ע"י אברהם – היקס).
העשייה ממקום כזה של תדר גבוה היא עשייה קלה, מעצימה והיא זו שמייצרת לנו את התוצאות שאנחנו רוצים.
היום כבר יודעים שהתשובה להצלחה היא לא דרך עבודה קשה יותר. ממש לא. אלא עשייה מתוך ה- zone.
תחושת הזרימה יכולה לנבוע מגורמים רבים, שאחד מהם הוא האנרגיה היצירתית שלנו . האנרגיה הזו קשורה ישירות לזרימה. לתדר הגבוה.
זה לא אומר שלא נעבוד, או לא נעשה פעולות, וכן, לפעמים גם זה יהיה קשה או ידרוש מאיתנו להשקיע לא מעט. כל מה שזה אומר הוא שעשייה מתוך ה- zone, מאפשרת לנו להוציא לעולם ולעשות את מה שאנחנו רוצים לעשות, בלי תחושה של מאבק. בלי תחושה שהעשייה מרוקנת אותנו. בלי להרגיש שאנחנו נתקלים בחומה וצריכים להזיז הרים כדי שמשהו יקרה.
הסקר שערכתי הראה בדיוק את זה
עד רגע כתיבת המאמר קיבלתי 282 תשובות לשאלה ששאלתי בפייסבוק "איפה אתם נמצאים או מה אתם עושים כשעולים לכם הרעיונות הטובים ביותר?"
אספתי את כל התשובות, ריכזתי אותן והכנסתי אותן לגרף אקסל. הנה מה שיצא:
המקלחת קיבלה מקום ראשון ואחריה הנסיעה ברכב.
הנה 5 הגדולים:
- מקלחת
- אוטו
- לפני השינה
- בכלל במיטה (יכול להיות גם באמצע הלילה או לפנות בוקר)
- שיחה
באף אחת מהתשובות לא אמרו לי במשרד. או מול המחשב.
כן היו תשובות של – "בעבודה" או "כשאני עושה פעילות יצירתית שקשורה לעבודה שלי…" וכד'.
למה זה?
רובנו מרגישים יותר מתח או לחץ בזמן העבודה.
רובנו מנסים להשלים משימות ולעמוד בלוחות זמנים, ודוחפים את היום דרך עייפות או רעב. עושים חזק יותר, עובדים שעות ארוכות יותר, ומאתגרים את עצמנו כל יום.
העניין הוא שככל שאנחנו עובדים קשה יותר, כך האנרגיה שלנו בכלל, והאנרגיה היצירתית בפרט, זורמת פחות.
ככל שאנחנו מתאמצים יותר לחשוב, כך הרעיונות הטובים מופיעים פחות.
רעיונות טובים מגיעים אלינו במקלחת, כי זה הזמן בו אנחנו הרבה יותר נינוחים. בדיוק כמו כשאנחנו בחופשה, או כשאנחנו נוסעים ברכב, או במהלך שנת הלילה.
לא משנה מתי הרעיונות הטובים ביותר שלנו צצים, חשוב להבין שזה לא במקרה.
בעוד שמתח, לחץ, דאגה, ועבודה קשה ומאומצת חוסמים את האנרגיה היצירתית שלנו, כך רגעי שקט, משחק, כיף והנאה מאפשרים לנו להיות נינוחים, מלאי אנרגיה, ומחוברים לכח היוצר בתוכנו.
איך אפשר לעודד את האנרגיה היצירתית ולהביא אותה לידי ביטוי?
מתברר שכשאנחנו עושים פעולות שבהן לא צריך לחשוב ואו להתרכז יותר מדי, המח עובר למצב שנקרא "מצב ברירת מחדל". הגוף נכנס למצב של טייס אוטומטי, כמו במקלחת או בנהיגה, ואז המח מתחיל לנדוד מעבר להכרה שלנו, ולהיכנס קצת לתוך תת המודע, מה שמאפשר לרעיונות לצוץ להם.
חשוב לזכור שכל אדם פועל אחרת, אולם המטרה של כולנו זה לנתק את עצמו מדי פעם מהיומיום והשיגרה ולאפשר לעצמנו לעשות דברים שמשקיטים את החשיבה, ומביאים אותנו למצב של נינוחות.
יש אנשים שצריכים לזוז ואז מקלחת, ריצה, או נקיון של הבית מכניסים אותם למצב של זרימה, וחלק מאיתנו צריכים שקט, ואז מדיטציה עושה את העבודה.
לפעמים זה גם שילוב של מספר דרכים. המטרה היא להיכנס למצב של זרימה שהינו המקום האידיאלי ליצור ולקבל.
- יצירה ועשייה – אומנות, מוסיקה, ריקוד, שירה, מלאכת יד פשוטה, כתיבה – ברגע שנכנסים למקום הזה, שממש מרגש אותנו, גלי המח מתחילים להאט, אני בטוחה שאתם מכירים את ההרגשה. היצירה פשוט זורמת החוצה מאיתנו.
- פעולה אוטומטית – מקלחת, נהיגה, שירותים, הליכה, כביסה, כלים וספונג'ה – פעולות שמנתקות את המח המודע שלנו, לא דורשות לחשוב יותר מדי, ומאפשרות לתת מודע להתחיל לקחת יוזמה.
- אנשים אחרים – שיחה עם חברים, משפחה, ילדים, עמיתים, קולגות, מומחים וכד' – עקרון המאסטרמיינד שהעלה נפוליאון היל בספר שלו "חשוב והתעשר" מדבר על כח שילוב המוחות. כאשר המוחות של שני אנשים או יותר מתחברים בניהם נוצרת אנרגיה שיוצרת כח הרבה יותר חזק מאשר כל מח בנפרד. האנרגיה הזו שנוצרת מאפשרת לרעיונות יצירתיים להתפרץ החוצה.
- תפילה, טקס – מדיטציה ופרקטיקות רוחניות שמזמינות אותנו להיכנס למקום עמוק עם עצמנו, להתחבר לאני הגבוה שלנו, לאלוהים, למקור גבוה אחר, או כל דבר שמרגיש לנו מדוייק, ושם אנחנו מפעילים מודעות חושית נוספת, ששונה מרמת המודעות היומיומית שלנו.
- חיבור לטבע – ריצה בחוץ, הליכה, מדבר, ים – ע"י התכווננות מלאה לטבע, כל החושים מופעלים, ודרכם אנחנו מתחברים עמוק לתוכנו. חיבור לטבע = חיבור לרוח = חיבור לעצמי.
לכן, הכי חשוב זה לאפשר, לאפשר, לאפשר, לאפשר – בלי נקיפות מצפון.
הנה דוגמה מאצלי –
אני מתעוררת בד"כ ב 6:00 בבוקר. פעם, הייתי קמה, מתארגנת ומתחילה לעשות. כי רשימת ה- TO DO לא תתקצר מאליה. אם היו אומרים לי לעצור רגע ולקחת את הזמן לא לעשות כלום, הייתי מתיחסת לזה כשטויות ממש.
ברגע שקלטתי שכשאני מאפשרת לעצמי את הרגעים השקטים האלו, אז אני דווקא מקדמת הרבה יותר את העסק שלי, התחלתי לתת למקומות האלו של השקט מקום חשוב בחיים שלי.
מבחינתי השקט הזה של הבוקר, כשהגוף עדיין רדום כזה, והמח מתחיל להתעורר, אלו הרגעים היצירתיים ביותר שלי.
לכן היום, יש ימים שאני מתעוררת ב 6:00 בבוקר, אבל לא קמה ישר לעשייה, אלא לוקחת את המחברת שלי, בקיץ יוצאת לשבת מול הזריחה, ובחורף פשוט נשארת במיטה, ומתחילה לתת לכל מה שיש בראש לצאת החוצה. לפעמים זה 5 דקות ולפעמים כמה שעות. והאנרגיה היצירתית שפועלת בכל הכח אצלי בשעות האלו, עושה עבודה משמעותית.
היו לי ה-מ-ו-ן תובנות בשעות האלו, וקידמתי המון פרויקטים רק מלאפשר לעצמי להיות בשקט.
בלי נקיפות מצפון.
אז אם אצלכם זה באמבטיה, או בהליכה בים, או בנהיגה או בשיחה עם אנשים אחרים – אפשרו לעצמכם את הזמן הזה לתת לאנרגיה היצירתית שיש בכם לעשות את מה שהיא רוצה לעשות.
באהבה
איילת
וואהו איילת, איזה פוסט! מעולה ממש. תודה על המתנה שאת לעולם, היכולת שלך לארגן דברים בצורה כל כך בהירה וקולחת היא פנומנלית. מחכה לפוסט הבא!!
תודה שירי אהובה!
גרמת לי ממש לשים פוקוס על השעות האלו של שחרור האנרגיה הזו, תודה על כך! יוצאת לטיול ביער…
תודה עדי אהובה , כיף לשמוע. תהני!
יקרה שאת
כתבת כאן מאמר מצוין ולדעתי כדאי לך לשלוח אותו לynet וחבריו שיפרסמו גם…
זו כתבה מצויינת.
תודה ♡
תודה טל אהובה! רעיון מצויין!
איילת, מאמר נפלא ומרתק.
עשית לי חשק לחזור לקום מוקדם למען השקט והיצירה. ולכתוב. ולצאת לטבע. וגם להתקלח מקלחת ארוכה במיוחד, עם המון מים חמים (:
אין עלייך מהממת שאת.
אימוג'י של לב גדול 🙂