לפני יותר מחודש אני נכנסת לאחת מחנויות הביוטי המובילות, אחרי שהם התקשרו אלי לומר לי שמחכה לי מתנת יום הולדת שעדיין שלא ניצלתי.
~ אני: הי, התקשרתם אלי שיש לי מתנה לכבוד יום ההולדת אז הגעתי.
~ הנציגה: את חייבת קונסילר!
~ אני: ממממממ….. מה? למה? (ובתוכי חושבת – WTF ) ולה אני אומרת – זה לא מה שאני רוצה, אני לא רוצה ולא צריכה קונסילר…..
~ הנציגה: אוקיי, אבל את חייבת קונסילר…. מה כן היית רוצה לראות?
~ אני: אני מחפשת צללית שאני יכולה להשתמש בה במהלך היומיום. משהו טבעי ויפה.
~ הנציגה: אוקיי, שבי ואני אראה לך מה יש.
הנציגה מביאה צללית ומתכוננת להתחיל לאפר אותי.
~ אני: מה זה הדבר הזה שאת שמה לי?
~ הנציגה: חומר בסיס
~ אני: אבל אמרתי שאני לא רוצה בסיס. אני רוצה משהו שאוכל לשים בלי בסיס, בלי מייקאפ, בלי קונסילר. בלי כלום.
~ הנציגה: אבל זה לא יפה. תראי את העיגולים הכהים שיש לך מתחת לעיניים.
~ אני: אבל אני מכירה את עצמי. אני לא אשים שום בסיס במהלך היומיום. רוצה רק צללית. העיגולים השחורים לא ממש מפריעים לי.
(ואם הייתי רוצה, זה בדיוק הזמן שבו הייתי יכולה לתת לה הרצאה שלמה על איך העיגולים השחורים האלו מראים לי מה הגוף שלי צריך. איך העיגולים השחורים האלו הם בסה"כ הדרך של הגוף להראות לי שהוא זקוק למשהו… )
הנציגה מורחת את הצללית.
~ אני: יופי, זה הצבע שרציתי. אקח את זה. תודה רבה.
~ הנציגה: רק רגע… אולי רק תני לי לעשות משהו? אני חייבת לשים לך קונסילר. אני ממש חייבת לראות איך זה יהיה עם קונסילר.
~ אני: אם את חייבת אז שימי….(מי אני שאמנע ממך לעשות משהו שאת חייבת…)
הנציגה מורחת בהתלהבות קונסילר אחרי שקיבלה את האוקיי ממני.
~ הנציגה: יופי, תראי איזה יופי!
~ אני: מחייכת, וגם סוג של מיואשת… ולא בגלל הקונסילר, כי לפעמים כשבא לי אני כן מורחת קונסילר. אני לא נגד. ממש לא.
אבל התחושה שעלתה לי היתה די, נו.
לא מפריע לי העיגולים הכהים מתחת לעיניים. מה שמפריע לי זו הגישה הזו. למה את צריכה להתמקד במה שלא טוב ולא יפה דבר ראשון כשאת רואה אותי?
אני יודעת שחברת הביוטי רוצה למכור, וזה לגיטימי ביותר, ופעם למדנו שנגיעה בכאב מוכרת טוב, אבל נראה לי שזה כבר עולם ישן. יש השלכות יותר משמעותיות מסתם לגעת בכאב כדי למכור.
אני מאמינה באהבה ואני יודעת שאהבה היא הדרך לעשות כל דבר. וחשבתי באותו הרגע על עצמי לפני כמה שנים, הנערה חסרת הביטחון שנכנסת לחנות הזו, או האישה עם הדימוי העצמי הנמוך שנכנסת לחנות הזו, ובמקום להעצים את היופי שלהן, ולחזק את הביטחון שלהן, עולם היופי דואג להראות להן את מה שלא יפה. ואז הן יוצאות לעולם עם התחושה הפנימית שהן לא מספיק יפות, שיש להן פגם שצריך להסתיר, ומכאן אח"כ מתפתחת השאיפה הלא ריאלית ולא טבעית לשלמות.
במקום לחזק את הדימוי העצמי שלהן, ולעזור להן לפתח את הבטחון העצמי שלהן, וללמד אותן שהכל בסדר עם מה שיש, ולהראות להן שהן ממש יפות, ולא פחות שלמות או מיוחדות או יפות בגלל שיש להן עיגולים שחורים מתחת לעיניים, או ירכיים מלאות, או כל דבר אחר שהוא קצת פחות ממושלם, מלמדים אותן להסתיר את מה שיש.
מחקר שנעשה ע"י חברת דאב מצא ש- 97% מהנשים לא רואות את עצמן יפות. 97%!!!
למה? כי כל הזמן אומרים לנו מה לא מושלם בנו. מה אנחנו רוצות להסתיר או לשנות.
ולכן כואב לי ומציק לי ומפריע לי בשביל כל הנשים שמודל היופי, והעולם בכלל, לימד אותן שהן לא מספיק (טובות, יפות, ראויות, ועוד), ובשביל כל הנשים שמרגישות צורך להסתיר ולשנות ולהראות מושלמות.
אז כן, יש לי עיגולים כהים מתחת לעיניים, ואני יודעת גם למה, ולא ממש מעניין אותי להסתיר אותם, ולכל אישה יש את העיגולים הכהים שלה (שבאים בצורה של בטן, ירכיים, שיער או כל דבר אחר), אבל בד"כ מאחורי העיגולים יש אישה שרוצה שיראו אותה. לא את העיגולים.
לאנשי שבט הזולו בדרום אפריקה יש ברכה מיוחדת כאשר שני אנשים נפגשים. הברכה נאמרת בשני חלקים.
אדם אחד אומר Sikhona, שפרושו "אני כאן כדי להראות" , והשני עונה לו Sawubona, ז"א "אני רואה אותך".
אנחנו רוצות שיראו אותנו. אותנו. כמו שאנחנו.
אם זה באמת היה כך, זה היה עוזר לכל כך הרבה מאיתנו להשיל מסכות ופשוט להיות אנחנו. ואז זה היה חוסך כל כך הרבה עצב, כאב, תסכול או בעיות בריאות. להיות אנחנו, כמו שאנחנו, עם האנושיות שלנו, זה הדבר הכי מעצים ואוהב ויוצר זרימה של שפע בחיים שלנו.
אני רואה אותך. בדיוק כמו שאת. זה היה יכול להיות כל כך עוצמתי.
הצורך להסתיר את עצמנו, או לשנות את עצמנו כל הזמן, כדי להראות לעולם מישהי אחרת ממי שאנחנו, ממית אותנו לאט לאט בפנים.
יש לי תחושה שאם הנציגה היתה מפזרת עלי קצת נצנצים של אהבה במקום להראות לי ישר את העיגולים הכהים, נותנת מחמאה, ואומרת דבר ראשון משהו שיעשה לי טוב בלב, ואז שואלת אותי "בא לך שאראה לך איך יהיה נכון לך להתאפר לפי מבנה העין שלך?"
אני בטוחה שהייתי הרבה יותר זורמת, היה לי בוודאות יותר כיף, הייתי מרגישה מיוחדת, ויתכן שאפילו הייתי קונה גם קונסילר ?…
גישה כזו לא רק שהיתה מוכרת, אלא מחזקת בטחון עצמי ודימוי עצמי של נשים. סופר חשוב. הכי חשוב.
אני רוצה להאמין שהעולם משתנה. אני רואה מדי פעם חברות שפועלות ממקום מעצים ואוהב, וכל פעם שאני נתקלת בגישה כזו, זה משמח אותי. כרגע, זו בעיקר עבודה פנימית שלנו, הנשים, לחזק את עצמנו, ולראות באמת את היופי שיש בתוכנו, ולאהוב את מי שאנחנו.
בקיצור, עבר חודש, ואני נכנסת שוב לאותה חנות בשביל משהו אחר.
~ אני: שלום
~ הנציגה (אחרת מזו שהיתה לפני חודש): את צריכה קונסילר!
~ אני: OMG ?
לסיום משהו ממני: לאור מספר תגובות שקיבלתי כשהוצאתי את הפוסט הזה, הרגשתי שאולי העברתי מסר שאני לא בעד איפור או קונסילר. אז זה ממש לא נכון.
אני מאוד אוהבת להתאפר ואין לי שום בעיה עם קונסילר או כל איפור אחר. כל אחת חשוב שתעשה מה שהיא אוהבת, ואני כן אוהבת להתאפר כי זה ממלא אותי באנרגיה.
המסר שלי בפוסט הזה היה להתחיל להתמקד ביופי שכבר קיים ולא במה שצריך להסתיר או לשנות. להתמקד באהבה עצמית, ולחזק דימוי עצמי, הרבה יותר חשובים מקונסילר. הקונסילר זה רק כלי שיכול ליצור דימוי עצמי נמוך או גבוה, תלוי איך אנחנו בוחרים להשתמש בו.
אשמח שתכתבו לי כאן למטה מה אתן חושבות.
באהבה
איילת